מדרש שמואל על פרקי אבות · ד, י
אחרונים
מדרש שמואל על פרקי אבות
ד, י
ואפשר עוד לפרש שרצה להשמיענו מה שאז״ל בגמ׳ חסידים הראשונים שהיו עוסקין כמעט כל היום במלאכת שמים ומלאכתן נעשית מאליה במעט עסק שהיו עוסקין בה, וזה השמיענו ר״מ ואמר הוי ממעט בעסק ועסוק בתורה ולא אמר הוי ממעט במלאכה ועסוק בתורה לפי שלעולם אין המיעוט במלאכה כי המלאכה לעולם תגמר מאליה עד כדי שיעור הצריך אל פרנסתו על דרך והבית בהבנותו ובהיותך עוסק בתורה אתה ממעט בעסק המלאכה כי במעט עסק וטורח תיעשה המלאכה מאליה
ואמר והוי שפל רוח בפני כל אדם כלומר אף אם מעטת בעסק ועסקת בתורה לא מפני זה תתגאה כי אין ראוי לאדם שיתגאה על היותו צדיק. ואל זה כוון מש״ה ואל זה אביט אל עני ונכה רוח וחרד על דברי כלומר אותו שעם היותו צדיק גמור וחרד על דברי הוא עני ונכה רוח וכן אמר הכתוב הולך תמים ופועל צדק הולך תמים ושפל אע״פ שהוא פועל צדק ועושה צדקה ומצות ואינו מתגאה בצדקתו.
וכנגד מ״ש הוי ממעט בעסק אמר אם בטלת מן התורה יש לך בטלים הרבה כנגדך כלומר אם בטלת מן התורה בחשבך להרבות במלאכה מפני זה תתרבה המלאכה כי הקב״ה מזמין לך דברים בטלים כדי שתתעסק בהם באופן שתתעסק באותן הדברים בטלים והמלאכה לא תתרבה. וכנגד מ״ש ועסוק בתורה אמר אם עמלת בתורה מלבד שלא תתמעט מלאכתו מפני עסק התורה גם בעוה״ב יש שכר הרבה ליתן לך.
וקרוב לזה כוון הכתוב שאמר ששת ימים תעשה מלאכה וגו׳ שמלבד שנראה שהוא מיותר שפעמים רבות זכר ענין שמירת השבת, ולהבין אם הכוונה ליתן רשות שתעשה מלאכה בששת ימי החול מהיכא תיתי דלא היה יכול, ואם הכוונה שיעשה מלאכה בחיוב זה אינו שאינו חייב לחזר עליה, ועוד דהכי הול״ל ששת ימים תעשה מלאכה או ששת ימים תעבוד וגו׳ ומאי תיעשה מלאכה דקאמר. אמנם הכוונה הוא לפי שמשמירת השבת נמשך לאדם הפסד ממון שיושב ובטל ביום השבת. לז״א כי הוא יתברך יברכך במעשה ידך שבששת ימים תיעשה מלאכה עצמה מבלי עסק וטורח רב מכוון אל מאמר ר״מ הוי ממעט בעסק ועסוק בתורה וכו׳:
Midrash Shmuel on Pirkei Avos · 4:10
Acharonim
Midrash Shmuel on Pirkei Avos
4:10
“Less business,” not less work: for one occupied with Torah, the work his livelihood needs is done of itself, and one who leaves Torah to add work is given idle things instead
It is also possible to explain that he wanted to teach us what Chazal said in the Gemara about the early chassidim, who were occupied almost the whole day in the work of Heaven, and their work was done by itself, with the little business they gave it (Berachos 32b). This is what Rabbi Meir taught us when he said, “Do less business, and occupy yourself with Torah,” and did not say, “Do less work, and occupy yourself with Torah”: for there is never less work. The work will always be finished by itself, as far as the measure needed for one’s livelihood, in the way of “And the House, when it was being built” (Melachim I 6:7). And when you are occupied in Torah you do less of the business of the work, for with little business and toil the work will be done by itself.
And he said, “Be humble of spirit before every person”: that is, even if you have done less business and occupied yourself with Torah, do not become proud because of it, for it is not fitting for a person to be proud of being a tzaddik. This is what the pasuk meant: “But to this one I will look: to one who is poor and of broken spirit, and trembles at My word” (Yeshayahu 66:2); that is, the one who, though he is a complete tzaddik and trembles at My word, is poor and of broken spirit. And so the pasuk says, “One who walks in wholeness and does righteousness” (Tehillim 15:2): he walks in wholeness and lowliness, even though he does righteousness and gives tzedakah and does mitzvos, and is not proud of his righteousness.
And corresponding to what he said, “Do less business,” he said, “If you are idle from Torah, there will be many causes of idleness against you.” That is: if you are idle from Torah, thinking to do more work, [thinking that] because of this the work will grow, [it will not;] for HaKadosh Baruch Hu prepares idle things for you to occupy you, so that you are occupied with those idle things and the work does not grow. And corresponding to what he said, “and occupy yourself with Torah,” he said, “If you toil in Torah”: besides that your work will not grow less because of your occupation with Torah, in the World to Come as well “He has much reward to give you.”
Close to this is what the pasuk meant that says, “Six days shall work be done, etc.” (Shemos 31:15). For besides that it seems superfluous, since [the Torah] spoke of keeping Shabbos many times, we must understand it: if the intent is to give permission to do work on the six weekdays, why would we think one could not? And if the intent is that one must do work as an obligation, that is not so, for one is not obligated to go seeking it. And further, it should then have said, “Six days you shall do work,” or “Six days you shall labor, etc.” (Shemos 20:9); what is “shall work be done” that it says? Rather, the intent is this: keeping Shabbos brings a person a loss of money, since he sits idle on the day of Shabbos. To this it says that He will bless you in the work of your hands, so that in six days the work will be done by itself, without much business and toil; this is in line with Rabbi Meir’s saying, “Do less business, and occupy yourself with Torah,” etc.