רבינו בחיי על התורה · בראשית מא, א (מקץ)
ראשונים
רבינו בחיי על התורה
בראשית מא, א (מקץ)
ויראה לי כי מפני זה אמר (משלי ג) בטח אל ה׳, ולא אמר בה׳, לבאר שהבטחון השלם בכל לבו הוא שיהיו כל מחשבותיו אל ה׳, כענין שכתוב (תהילים כ״ה:ט״ו) עיני תמיד אל ה׳, ואין ראוי לו לצדיק השלם במדת הבטחון לבקש סבה, והעד על זה ענין אליהו, וכמו שהזכרתי בפרשה של מעלה (מלכים א י״ז:ו׳) והעורבים מביאים לו לחם ובשר בבקר וגו׳, והקב״ה הזמין לו אותה סבה והוא לא בקש אותה, והנה זאת מדרגה עליונה מאד במדת הבטחון.
והנה יוסף הצדיק הבוטח בהקב״ה לפי שבקש משר המשקים שיהיה לו סבה שיצא מבית האסורים, לכך לא הגיע למדרגה זו של בטחון ונענש בזה שנשאר שתי שנים יותר בעונש שתי מלות שאמר לו והזכרתני והוצאתני.
Rabbeinu Bachya al HaTorah · Bereishis 41:1 (Mikeitz)
Rishonim
Rabbeinu Bachya al HaTorah
Bereishis 41:1 (Mikeitz)
Yosef did not reach the level of trust that seeks no means, because he asked the chief butler to get him out of prison
It seems to me that this is why it says, “Trust el Hashem, to Hashem” (Mishlei 3:5), and not baShem, “in Hashem”: to explain that complete trust, with all one’s heart, is that all his thoughts be toward Hashem, as it is written, “My eyes are always toward Hashem” (Tehillim 25:15). A tzaddik who is complete in the middah of trust should not seek a means. The proof of this is the matter of Eliyahu, as I mentioned in the parashah above: “And the ravens brought him bread and meat in the morning, etc.” (Melachim I 17:6). HaKadosh Baruch Hu arranged that means for him, and he did not seek it. This is a very high level in the middah of trust.
Now Yosef the tzaddik, who trusted in HaKadosh Baruch Hu, because he asked the chief butler to be a means for him to get out of prison, therefore did not reach this level of trust; and he was punished for it, in that he remained two more years, as punishment for the two words he said to him, “And mention me” and “And get me out” (Bereishis 40:14).