ביצה · טו ע״ב–טז ע״א
חז״ל
ביצה
טו ע״ב–טז ע״א
תני רב תחליפא אחוה דרבנאי חוזאה כל מזונותיו של אדם קצובים לו מראש השנה ועד יום הכפורים חוץ מהוצאת שבתות והוצאת י״ט והוצאת בניו לתלמוד תורה שאם פחת פוחתין לו ואם הוסיף מוסיפין לו
תניא אמרו עליו על שמאי הזקן כל ימיו היה אוכל לכבוד שבת מצא בהמה נאה אומר זו לשבת מצא אחרת נאה הימנה מניח את השניה ואוכל את הראשונה
אבל הלל הזקן מדה אחרת היתה לו שכל מעשיו לשם שמים שנאמר (תהלים סח, כ) ברוך ה׳ יום יום תניא נמי הכי בית שמאי אומרים מחד שביך לשבתיך ובית הלל אומרים ברוך ה׳ יום יום
Beitzah · 15b–16a
Chazal
A person’s sustenance is fixed from Rosh Hashanah; Hillel’s “Blessed is Hashem day by day”
Beitzah, 15b–16a
Rav Tachlifa, the brother of Ravnai Chozaah, taught: All of a person’s sustenance is fixed for him from Rosh Hashanah until Yom Kippur, except for what he spends for Shabbos, what he spends for Yom Tov, and what he spends for his children’s Torah study: if he spends less [on these], they give him less, and if he spends more, they give him more.
It was taught [in a Baraisa]: They said of Shammai HaZakein that all his days he would eat in honor of Shabbos. If he found a fine animal, he would say, “This is for Shabbos.” If he found another finer than it, he would set aside the second [for Shabbos] and eat the first.
But Hillel HaZakein had a different middah, for all his deeds were for the sake of Heaven, as it says, “Blessed is Hashem day by day” (Tehillim 68:20). It was also taught so: Beis Shammai say: From the first day of your week, [prepare] for your Shabbos; and Beis Hillel say: “Blessed is Hashem day by day.”